איך תופרים כפתור ביד: 2 ו-4 חורים, כפתור עם רגל ורגל חוט

איך תופרים כפתור ביד: משחילים מחט תפירה בינונית בחוט כפול עם קשר בקצה, מסמנים את המקום דרך לולאת הכפתור, ועוברים בכל זוג חורים שלוש עד ארבע פעמים. כשהבד עבה, או כשהכפתור צריך להתרחק מהבד, מניחים סיכה על הכפתור בין החורים, וכשמסירים אותה מלפפים את החוט מתחת לכפתור כדי ליצור רגל חוט. מסיימים בקשר מצד פנים הבגד. המדריך מפרט את השיטה לכפתור עם 2 ו-4 חורים, לכפתור עם רגל, לבד דק ולמעיל, ואת הכלים שמקלים על העבודה.

מה צריך כדי לתפור כפתור

• מחט: מחט תפירה רגילה עם חוד חד, בגודל בינוני, שעוברת גם דרך חורי הכפתור וגם דרך הבד. מי שמתקשה להשחיל יכולה לבחור במחטי ההשחלה העצמית של Prym, במידות 5 עד 9, שהחוט נכנס לקוף שלהן מלמעלה בלחיצה. הסבר על סוגי המחטים והמספור נמצא במדריך מחטים לתפירה ביד: איך מזהים את המחט.

• חוט: חוט פוליאסטר רב-שימושי מחזיק היטב ברוב הבגדים. בוחרים גוון שתואם לכפתור או לבד, כי החוט נראה בחורים.

• סיכה או קיסם: מרווח זמני בין הכפתור לבד, ליצירת רגל חוט.

• אצבעון: בבד עבה ובמעיל הוא מאפשר לדחוף את המחט דרך כמה שכבות בלי לפצוע את האצבע. ראו אצבעונים.

• מספריים קטנים או פורם תפרים: להסרת שאריות החוט של הכפתור הקודם.

הכנה: חוט, קשר וסימון המקום

חותכים חוט באורך של 45 עד 60 ס"מ, משחילים ומשווים את שני הקצוות כך שהחוט כפול, וקושרים קשר. חוט כפול חוסך מעברים ומחזיק כפתור בבגד יומיומי. חוט ארוך יותר מסתבך בזמן העבודה. אם החוט נוטה להסתלסל, מעבירים אותו פעם אחת על שעווה או על סבון יבש.

כדי שהכפתור ייפול בדיוק מול הלולאה, סוגרים את הבגד כאילו הכפתור כבר תפור, ונועצים סיכה דרך הלולאה אל הצד השני. בלולאה אופקית מסמנים בקצה הקרוב לשפת הבגד, ובלולאה אנכית בחלק העליון שלה. כשמחליפים כפתור שנפל, בדרך כלל רואים את החורים הקטנים של התפירה הקודמת, ותופרים בדיוק בהם.

איך תופרים כפתור עם 2 חורים

1. נועצים את המחט מהצד הפנימי של הבגד, בנקודה המסומנת, כך שהקשר נשאר מבפנים.

2. עוברים בחור הראשון של הכפתור, ויורדים דרך החור השני חזרה לבד, קרוב לנקודת היציאה.

3. אם צריך רגל חוט, מניחים סיכה על הכפתור בין שני החורים לפני המעבר הראשון, כך שהחוט עובר מעליה.

4. חוזרים על המעבר שלוש עד ארבע פעמים בחוט כפול. בחוט דק יותר מוסיפים מעברים.

5. במעבר האחרון יוצאים מהבד מתחת לכפתור ולא דרך החור. מוציאים את הסיכה ומושכים את הכפתור כלפי מעלה, כך שהחוטים ביניהם נמתחים.

6. מלפפים את החוט סביב החוטים שמתחת לכפתור שלוש עד חמש פעמים, יורדים לצד הפנימי ומסיימים בקשר.

כפתור עם 4 חורים: איקס או קווים מקבילים

בכפתור עם ארבעה חורים יש שתי צורות תפירה. בשתיהן עוברים בכל זוג חורים שלוש עד ארבע פעמים.

שני קווים מקבילים: תופרים זוג חורים אחד, עוברים מתחת לכפתור לזוג השני ותופרים אותו באותו כיוון. זו הצורה הנפוצה בחולצות, והיא נראית נקייה.

איקס: תופרים באלכסון, מחור לחור שמולו. החוטים נפגשים במרכז הכפתור ויוצרים נקודת חיזוק אחת. הצורה הזו נפוצה בכפתורים גדולים ובבגדי עבודה.

בבגד שיש בו כבר כמה כפתורים, מעתיקים את הצורה של הכפתורים האחרים, כדי שהחזית תיראה אחידה.

רגל חוט: למה צריך אותה וכמה ארוכה

רגל חוט היא עמוד קצר של חוטים מלופפים בין הכפתור לבד. בלעדיה הכפתור צמוד לבד, ואין מקום לשכבת הבד של הלולאה שנכנסת מתחתיו. התוצאה היא בגד שנסגר בקושי, בד שנמשך סביב הכפתור, וחוטים שנשחקים ונקרעים מהר יותר.

אורך הרגל נקבע לפי עובי השכבה שבה נמצאת הלולאה. בחולצה מבד דק מספיק מרווח של סיכה, ובמעיל עבה צריך רגל ארוכה יותר. חייטים בודקים את זה ביד: מכניסים אצבע מתחת לכפתור בזמן התפירה ומשאירים מרווח מעט גדול מהנדרש, כי הליפוף מקצר את הרגל. המרווח מוכן כשהכפתור עומד מעצמו מעל הבד ולא נשכב עליו.

כפתור עם רגל (shank)

לכפתור עם רגל אין חורים בחזית. מתחתיו יש לולאה קטנה, והוא נפוץ במעילים, בז'קטים ובכפתורי מתכת. הרגל כבר מרחיקה אותו מהבד, ולכן לא צריך סיכה כמרווח. תופרים דרך הלולאה ארבע עד שש פעמים, כשהלולאה מקבילה לכיוון של לולאת הכפתור, כך שהכפתור נכנס אליה בלי להסתובב. בבד עבה מוסיפים כמה ליפופים קצרים סביב הבסיס. בכפתור מתכת עם לולאה צרה בוחרים מחט דקה יותר, שעוברת בלולאה כמה פעמים בלי להיתקע, ומושכים כל מעבר עד הסוף כדי שהחוט לא יישאר רפוי.

חיזוק כפתור בבד דק, סרוג או רפוי

בבד דק, כמו שיפון, ויסקוזה או כותנה דקה, הכפתור מושך את הבד בכל סגירה, ועם הזמן נקרע חור במקום התפר. שתי דרכים לחזק:

פיסת חיזוק מבפנים: מניחים מאחורי מקום הכפתור ריבוע קטן של בד דומה או של מדבקה מגהצת, ותופרים דרך שתי השכבות. העומס מתפזר על שטח גדול יותר.

כפתור גב: כפתור קטן ושטוח מצד פנים הבגד, מול הכפתור החיצוני. תופרים את שניהם באותם מעברים, כך שהחוט עובר מכפתור לכפתור והבד באמצע לא נמתח. כפתור הגב צריך להיות באותו גודל או קטן מעט מהכפתור החיצוני, ועם אותו מספר חורים. השיטה נפוצה בבדים סרוגים, בעור ובבדים ארוגים ברפיון.

כפתור במעיל ובבד עבה

במעיל המחט עוברת דרך שלוש או ארבע שכבות: הבד החיצוני, הדבקה, הפנים ולעתים גם הבטנה. כמה הבדלים מהעבודה בחולצה:

• רגל חוט ארוכה יותר, לפי עובי שכבת הלולאה.

• כפתור גב קטן מבפנים, שמונע מהכפתור למשוך את הבד בכל פתיחה.

• אצבעון על האצבע האמצעית של היד שמחזיקה את המחט, כדי לדחוף את המחט דרך השכבות בלחץ קבוע. הסבר על סוגים ומידות במדריך אצבעון לתפירה.

• תופרים דרך הבד החיצוני והדבקה, ולא רק דרך הבטנה. כפתור שתפור לבטנה בלבד נתלש עם הבד שלה.

כפתור שהתרופף: לתקן או לתפור מחדש

כפתור שמתנדנד אבל עדיין מחובר לא תמיד צריך תפירה מחדש. בודקים מבפנים את הקשר ואת החוטים: אם הם שלמים והרגל רק התארכה, מוסיפים כמה מעברים דרך החורים, מלפפים מחדש את הרגל ומסיימים בקשר חדש. אם חלק מהחוטים כבר נקרעו, או שהבד סביב החורים נשחק, מסירים את הכפתור ותופרים אותו מאפס, ובבד שנשחק מוסיפים פיסת חיזוק מבפנים. כפתור שנפל פעם אחת נוטה ליפול שוב באותו מקום, ולכן כדאי לבדוק באותה הזדמנות גם את הכפתורים הסמוכים, במיוחד בחזית של מעיל ובחפתים של חולצה שנלבשת הרבה.

טעויות נפוצות

• תפירה צמודה מדי: בלי רגל חוט הכפתור לא נכנס בנוחות ללולאה, והבד סביבו מתקמט.

• קשר בצד החיצוני: מתחילים ומסיימים תמיד מבפנים, או מתחת לכפתור.

• חוט ארוך מדי: מסתבך ויוצר לולאות. עדיף להשחיל חוט חדש באמצע העבודה.

• תפירה מעל שאריות: לפני כפתור חדש מסירים את החוטים הישנים בעדינות, כפי שמוסבר במדריך פורם תפרים.

מחטי יד להשחלה רגילה ועצמית נמצאות בקטגוריית מחטים לתפירה ביד, ולמי שמתקשה לראות את קוף המחט יש גם משחילי מחטים של Prym. לשאלות על הכלים המתאימים לעבודה מסוימת אפשר ליצור קשר.