משקולות לגזרות: למה במקום סיכות ואיך בוחרים משקל
מתי משקולות לגזרות עדיפות על סיכות, איך מניחים אותן על הגזרה, ואיזה משקל מתאים: 700 גרם לחלקים קטנים, 1230 גרם לדיסק שטוח ו-1500 גרם לחדר הגזירה ולעור.
משקולות לגזרות מחזיקות את נייר הגזרה והבד צמודים לשולחן בלי לנעוץ סיכות, ולכן הן מהירות יותר, לא משאירות חורים בעור ובבדים עדינים, ולא מושכות את הבד הצידה כמו סיכה שנכנסת בזווית. בחדרי גזירה מקצועיים הן הכלי הסטנדרטי, ובמתפרה הביתית הן מצטרפות לסיכות ולא מחליפות אותן לגמרי. המדריך מסביר מתי משקולת עדיפה על סיכה, איך מניחים אותה נכון, ואיך בוחרים בין 700, 1230 ו-1500 גרם.
למה משקולות לגזרות ולא סיכות
סיכה מחברת את הנייר לבד בנקודה אחת, ובדרך היא מרימה מעט את השכבות ויכולה להסיט את הבד במילימטר או שניים. על גזרה גדולה, עם עשרים סיכות, המילימטרים האלה מצטברים לחלק שנגזר קצת שונה מהגזרה. משקולת לוחצת את השכבות כלפי מטה ולא מזיזה אותן לצדדים, וזה היתרון המרכזי שלה בדיוק הגזירה.
יתרונות נוספים שעולים גם אצל גוזרים מקצועיים וגם בפורומי תפירה:
בלי חורים: עור, דמוי עור, ויניל, בד מצופה ובדים עם ציפוי דחוס שומרים כל חור של סיכה. משקולת היא הדרך היחידה להחזיק אותם בלי לפגוע בחומר.
בלי סנאגים: משי, סאטן, בדים סרוגים דקים ובדים עם סיבים ארוכים נתפסים בסיכה ומושכים חוט. משקולת לא נוגעת בסיבים.
מהירות: הנחת שש משקולות על גזרה לוקחת שניות. נעיצת עשרים סיכות והוצאתן אחרי הגזירה לוקחת דקות, וכאשר גוזרים כמה חלקים ביום החיסכון מצטבר.
שימוש חוזר בגזרה: נייר גזרה שננעץ שוב ושוב נקרע בשוליים. גזרה מקרטון או מפלסטיק בכלל לא ניתנת לנעיצה, ועליה משקולות הן הפתרון היחיד.
עבודה עם סכין עגולה: סכין עגולה דורשת שהבד יישאר שטוח לגמרי, וסיכות בולטות מפריעות לסרגל ולסכין. משקולות ושקופית חיתוך הן הצירוף המקובל.
מתי סיכות עדיין עדיפות
משקולות לא מתאימות לכל מצב, וחשוב להגיד את זה בבירור. כשגוזרים במספריים, הלהב התחתון מרים את הבד מהשולחן בכל פתיחה, ועל בדים חלקלקים מאוד, כמו שיפון או אורגנזה, המשקולת עלולה להישאר במקום בזמן שהבד זוחל מתחתיה. במקרה כזה רוב התופרות משלבות: סיכות בקצות קו הסיב ובפינות, משקולות באמצע החלק. גם כשהבד גולש מעבר לקצה השולחן, המשקל של החלק התלוי מושך את כל השכבה, ואז מקפלים את העודף על השולחן או נועצים כמה סיכות בשוליים.
במקרים שבהם צריך סיכות, בוחרים סיכה דקה עם חוד חד שלא פוגעת בסיבים. ההבחנה בין סוגי הסיכות מפורטת במדריך סוגי סיכות תפירה.
איך בוחרים משקל למשקולת לגזרות
המשקל הנכון תלוי בגודל החלק, בעובי הבד ובמספר השכבות. משקולת קלה מדי זוחלת כשמעבירים את המספריים לידה, ומשקולת כבדה מדי מעייפת את היד כשמרימים ומניחים אותה עשרות פעמים ביום. באתר יש שלוש קבוצות משקל, וכל אחת מתאימה לעבודה אחרת.
700 גרם, עגולה בלי ידית: לחלקי גזרה קטנים כמו צווארונים, חפתים, כיסים ורצועות, ולבדים קלים בשכבה אחת או שתיים. היא נמוכה ולא מסתירה את קו הגזירה, וקל להזיז אותה ביד אחת בזמן הגזירה. לסט ראשון במתפרה ביתית ארבע עד שש משקולות כאלה מכסות את רוב החלקים.
1230 גרם, דיסק שטוח בלי ידית: הדיסק השטוח מתפרס על שטח גדול ולא מתהפך, ולכן מתאים לחלקים ארוכים כמו רגלי מכנסיים וחצאיות, ולבד שמונח בכמה שכבות. יש לו שימוש שני שחוסך קניה נפרדת: מניחים אותו על בסיס של בובת דיגום או בובת תצוגה כדי להוסיף משקל ויציבות, במיוחד לבובה שעומדת על מעמד קל או שמלבישים עליה בגדים כבדים. מי שעובד ליד בובת דיגום מקבל כלי כפול.
1500 גרם, עם ידית: זה המשקל של חדר הגזירה. ידית הפטרייה או ידית הקשת מאפשרת להרים ולהניח את המשקולת בלי להתכופף ובלי לתפוס אותה בקצות האצבעות, וזה ההבדל בין משקולת שנוחה לעשר הנחות למשקולת שנוחה למאה. המשקל מספיק להחזיק גזרה על בדי צמר עבים, על ג'ינס, על כמה שכבות ועל עור, שם אין אפשרות לנעוץ בכלל. גרסת המתכת המוברשת בלי מעטפת מתאימה לגזירה בסכין עגולה ולבדים סרוגים, והגרסאות עם מעטפת בד תפורה מתאימות לעבודה על עור ועל בדים שרוצים להגן עליהם מחיכוך עם מתכת.
כלל פשוט: למתפרה ביתית שגוזרת בעיקר כותנה, ויסקוזה ובדים בינוניים, מתחילים מכמה משקולות של 700 גרם ומוסיפים אחת או שתיים של 1500 גרם לחלקים הגדולים. לסטודיו, לחייט ולסדנת עור, 1500 גרם עם ידית הן המשקולות העיקריות ו-700 גרם משלימות לפרטים הקטנים.
כמה משקולות צריך
הכלל הוא להניח מספיק משקולות כדי שלא יהיה צורך להזיז אף אחת מהן באמצע הגזירה. בפועל: משקולת בכל פינה של החלק, משקולת בכל נקודה שבה הקו מתעקל, ומשקולת נוספת לכל 30 עד 40 ס"מ של קו ישר. חלק של חזית חולצה דורש בדרך כלל ארבע עד שש משקולות, רגל מכנסיים שש עד שמונה. סט של שמונה עד עשר משקולות מספיק לרוב המתפרות, ובחדר גזירה שמניח כמה חלקים בבת אחת מחזיקים יותר.
איך מניחים משקולות על גזרה: סדר עבודה
מיישרים את הבד: פורסים את הבד על השולחן כך ששום חלק לא תלוי מהקצה. קו הסיב מקביל לקצה השולחן, ובבד מקופל בודקים ששתי השכבות שטוחות בלי קמטים ביניהן. סרגל זווית מתכת או סרגל עץ ארוך מתוך קטגוריית סרגלים עוזרים לבדוק שהקיפול ישר.
מניחים את הגזרה: בודקים את קו הסיב בסרט מידה משני קצות החץ אל שולי הבד, ורק אז מניחים את המשקולת הראשונה במרכז החלק כדי שלא יזוז בזמן העבודה על השאר.
מניחים את השאר מהמרכז החוצה: פינות קודם, אחר כך העקומות, ולבסוף הקווים הישרים. המשקולת יושבת בתוך החלק, סנטימטר או שניים מקו הגזירה, כך שהלהב עובר לידה בלי להתנגש.
גוזרים: במספריים, הלהב התחתון נשאר על השולחן והיד השנייה מונחת שטוחה על הגזרה ליד המשקולת, לא מרימה אותה. בסכין עגולה, הסרגל נשען על המשקולות ולא עליהן. מספרי חייטים ארוכות עם להב חד חשובות כאן יותר מאשר בגזירה עם סיכות, כי כל חיתוך קצר מרים את הבד פעמים רבות יותר.
מסמנים לפני שמרימים: כל השנצים, סימני ההתאמה וקווי הקיפול מועברים לבד בזמן שהמשקולות עדיין מונחות. זו הטעות הנפוצה ביותר בעבודה עם משקולות, כי אין סיכות שמזכירות שהגזרה עדיין לא סומנה. כלי הסימון המתאימים נמצאים בקטגוריית כלי סימון.
משקולות בשרטוט ובהעתקת גזרות
משקולות לא משמשות רק לגזירה. על שולחן הדיגום הן מחזיקות גליון נייר גזרה בזמן שרטוט, מצמידות גזרת בסיס לנייר חדש בזמן העתקה, ומונעות מגזרה גדולה להתגלגל. משקולת גלילית עם ידית פטרייה נוחה במיוחד כאן, כי היא תופסת שטח קטן על הנייר ולא מסתירה את הקווים, ואפשר להזיז אותה עם סרגל מתחת. בהעתקה עם גלגלת סימון המשקולות מחזיקות את שתי השכבות יחד בלי לנעוץ, וזה שומר על הגזרה המקורית שלמה.
טיפול ואחסון
משקולת מתכת היא כלי שנשאר שנים, בתנאי שלא מניחים אותה ישר על בד לח ולא מאחסנים אותה במקום לח, כי גם מתכת כסופה יכולה להכתים בד בהיר אחרי זמן. משקולות עם מעטפת בד שומרות על הבד מהחיכוך עם המתכת ומתאימות לעבודה עם עור בהיר ועם בדים שמתמרחים. מאחסנים את המשקולות בקצה השולחן או במגירה נמוכה, לא על מדף גבוה, גם מטעמי בטיחות וגם כדי שיהיו ביד בכל גזירה.
כל המשקולות, עם ידית ובלי, במשקלים 700 עד 1500 גרם, מרוכזות בקטגוריית משקולות לגזרות. מי שלא בטוח איזה משקל מתאים לסוג העבודה שלו יכול לפנות דרך צור קשר, או להרגיש את ההבדל ביד באולם התצוגה בכפר גלעדי 15 בתל אביב.
