רקמה למתחילים: ציוד בסיסי, העברת דוגמה וחמישה תפרי יסוד

רקמה למתחילים דורשת ציוד מצומצם: מחט רקמה עם חוד חד וקוף מוארך, חוט רקמה מגדילים שנקרא גם חוט מולינה, בד ארוג מכותנה או מפשתן, חישוק רקמה שמותח את הבד, מספריים קטנים וחדים ועט לסימון הדוגמה. עם הציוד הזה וחמישה תפרי יסוד, תפר ריצה, תפר אחורי, תפר גבעול, תפר סאטן וקשר צרפתי, אפשר לרקום עבודה ראשונה שלמה. המדריך עובר על כל פריט ברשימה, על הכנת החוט, על העברת הדוגמה לבד ועל הטעויות שכמעט כל מתחילה עושה.

ציוד לרקמה: הרשימה הבסיסית

מחט רקמה: לרקמה חופשית על כותנה ופשתן משתמשים במחט קרואל, עם חוד חד שחודר לבד צפוף וקוף מוארך שמכניס כמה גדילים בלי לשחוק אותם. במחטי רקמה מספר גבוה הוא מחט דקה יותר: לגדיל אחד או שניים מחט 8 או 9, ולשישה גדילים או לחוט צמר מחט 3 או 4. מארז מחטי רקמה BOHIN קרואל במידות 3 עד 9 כולל 15 מחטים, כך שיש מחט לכל עובי חוט. מי שרוצה לנסות גם רקמת צלבים יכולה להתחיל במארז מחטי יד ורקמה של Prym, שיש בו מחטים עם חוד קהה, מחטים עם חוד חד ומחטי קרואל.

חוט רקמה מגדילים (מולינה): חוט שמורכב משישה גדילים דקים שזורים יחד, ומפרידים ממנו את מספר הגדילים שהעבודה דורשת. DMC היא יצרנית צרפתית ותיקה של חוטי רקמה, והחוטים שלה נפוצים מאוד בקרב רוקמות. למתחילות נוח לעבוד בשניים או שלושה גדילים.

בד: בד ארוג מסיבים טבעיים, כותנה או פשתן במשקל בינוני, שהמחט עוברת בו בקלות והוא לא נמתח. בדים דקים מאוד, סינתטיים או נמתחים קשים יותר לעבודה ראשונה, כי התפרים מושכים אותם ומכווצים אותם.

חישוק רקמה: שתי טבעות, פנימית וחיצונית עם בורג, שמותחות את הבד כמו עור של תוף. בד מתוח שומר על תפרים שווים ומונע כיווץ. למתחילות נוח חישוק קטן עד בינוני, שאפשר להחזיק ביד אחת לאורך זמן.

מספרי רקמה: מספריים קטנים עם קצה דק שנסגר עד הסוף וחותך חוט בודד צמוד לבד. בקטגוריית מספרי רקמה יש למשל את Kretzer SPIRALE Classic מסולינגן, באורך 9 ס"מ, אורך חיתוך 2 ס"מ ולהב מעוקל, ואת DMC HARDANGER באורך 9 ס"מ עם להבים ישרים. ההבדל בין להב ישר למעוקל ובין מספריים לקוצץ חוטים מוסבר במדריך קוצץ חוטים או מספרי רקמה.

סימון והשחלה: עט שנמחק במים או עיפרון רך לבד בהיר, ומשחיל, שעוזר להכניס כמה גדילים לקוף צר. משחילים לפי סוג נמצאים בקטגוריית משחילי מחטים.

מה יכול לחכות

מסגרת רקמה על מעמד, חוטים מטאליים, חוטי משי, שולחן אור ומחטים מיוחדות לחרוזים אינם נחוצים בעבודה הראשונה. חוט מטאלי, למשל, נשחק בקלות וקשה לעבוד איתו, ומתאים אחרי שהיד כבר מכירה את התפרים. גם ערכה גדולה עם עשרות גוונים יכולה לחכות: שלושה או ארבעה צבעים מספיקים כדי לתרגל את כל חמשת תפרי היסוד ולראות איך מספר הגדילים משנה את המראה. כדאי להשקיע דווקא במחט ובמספריים, כי אלה הכלים שמשרתים לאורך שנים, ובחישוק יציב שהבורג שלו מחזיק את המתח.

הכנת החוט: אורך והפרדת גדילים

גוזרים חוט באורך של כ-40 ס"מ, בערך מכף היד עד המרפק. חוט ארוך יותר מסתבך, מתפתל ונשחק מהמעבר החוזר דרך הבד, וקרוב לסוף הוא כבר נראה דהוי ושעיר.

גם כשהעבודה דורשת את כל ששת הגדילים, כדאי להפריד אותם ולחבר מחדש. מחזיקים את קצה החוט, שולפים גדיל אחד לאט כלפי מעלה ומניחים לשאר להסתובב ולהשתחרר. חוזרים על זה לכל גדיל, ואז מצמידים מחדש את מספר הגדילים הרצוי. גדילים שהופרדו יושבים זה ליד זה במקום להתפתל, והתפרים מכסים את הבד בצורה אחידה וחלקה יותר.

• גדיל אחד או שניים: קווים דקים, פרטים קטנים ואותיות קטנות.

• שניים או שלושה גדילים: רוב העבודות, ונקודת התחלה טובה.

• שישה גדילים: קווים בולטים ומילויים מהירים, עם מחט גדולה יותר.

איך מעבירים דוגמה לבד

חלון או משטח מואר: מדביקים את הדוגמה לחלון ביום, מניחים מעליה את הבד ומעתיקים בעט סימון. בבד בהיר ודק זו השיטה הפשוטה ביותר.

נייר העתקה לתפירה: מניחים את הנייר בין הדוגמה לבד ומעבירים על הקווים בעט או בגלגלת. מתאים גם לבד כהה, כשבוחרים נייר בגוון בהיר.

נייר מייצב מסיס במים: מעתיקים את הדוגמה על המייצב, מצמידים אותו לבד ורוקמים דרכו. בסוף העבודה שוטפים, והמייצב נמס. מתאים לבד כהה, למגבות ולבדים עם מרקם שקשה לסמן עליהם.

בכל שיטה מסמנים בקו דק, כדי שהתפרים יכסו אותו. לא מגהצים את העבודה לפני שהסימון הוסר, כי חום עלול לקבע חלק מסוגי הסימון, ותמיד בודקים את העט על שארית מאותו בד.

איך מותחים את הבד בחישוק

1. משחררים את הבורג ומפרידים את שתי הטבעות.

2. מניחים את הבד על הטבעת הפנימית, כשהדוגמה במרכז.

3. לוחצים את הטבעת החיצונית מעל הבד והטבעת הפנימית.

4. מותחים בעדינות את שולי הבד מכל הצדדים עד שהוא מתוח כמו תוף, בלי לעוות את קווי האריג.

5. מהדקים את הבורג.

בסוף כל ישיבת עבודה מוציאים את הבד מהחישוק. בד שנשאר לחוץ ימים ארוכים מקבל סימן של טבעת שקשה להוציא.

רקמה למתחילים: חמישה תפרי יסוד

תפר ריצה: המחט נכנסת ויוצאת במרווחים שווים, ונוצר קו מקווקו. זה התפר המהיר ביותר, לקווים עדינים, למסגרות ולסימון לפני מילוי.

תפר אחורי: יוצאים מהבד במרחק של תפר אחד קדימה, ונכנסים חזרה בסוף התפר הקודם. נוצר קו רציף ונקי, לאותיות, לקווי מתאר ולפרטים.

תפר גבעול: תפרים קצרים באלכסון, שכל אחד מהם יוצא בערך באמצע התפר הקודם, כשהחוט נשאר כל הזמן באותו צד של המחט. התוצאה היא קו שנראה כמו חבל שזור, ומתאים לקימורים, לגבעולים ולכתב.

תפר סאטן: תפרים ישרים ומקבילים צמודים זה לזה, שממלאים צורה. כדאי לתחום קודם את הצורה בתפר אחורי, וכך שולי המילוי יוצאים חדים. בצורות רחבות מחלקים את המילוי לכמה אזורים, כי תפר ארוך מדי נוטה להיתפס ולהתרופף.

קשר צרפתי: יוצאים מהבד, כורכים את החוט סביב המחט פעם או פעמיים, ונכנסים חזרה צמוד מאוד לנקודת היציאה אבל לא בתוכה. מחזיקים את החוט מתוח בזמן שמושכים את המחט. כך נוצרת נקודה בולטת, למרכזי פרחים, לעיניים ולטקסטורה.

אחרי חמשת אלה קל ללמוד תפר שרשרת ותפר עלה, שמבוססים על אותה תנועה של לולאה.

התחלה וסיום של חוט

למתחילות קשר קטן בקצה החוט הוא דרך פשוטה להתחיל. רוקמות רבות מעדיפות להתחיל בלי קשר: משאירים קצה חוט בגב ומעבירים אותו אחר כך מתחת לכמה תפרים. בסיום מעבירים את החוט בגב מתחת לכמה תפרים קיימים וגוזרים צמוד. בבד בהיר לא מעבירים חוט בגב מאזור לאזור על פני מרחק גדול, כי הוא נראה דרך הבד.

טעויות נפוצות בעבודה הראשונה

• חוט ארוך מדי: מסתבך ונשחק. חוזרים ל-40 ס"מ.

• חוט עבה מדי לקוף: נשחק ונקרע. מוסיפים גדילים רק עם מחט גדולה יותר.

• בד רפוי בחישוק: התפרים יוצאים לא שווים והבד מתכווץ.

• משיכה חזקה של כל תפר: מכווצת את הבד סביב הרקמה.

• מחט חדה על בד אידה: מפצלת את חוטי הבד. לרקמת צלבים בוחרים מחט עם חוד קהה.

• מספרי רקמה לנייר: מקהים את הקצה הדק. לנייר מחזיקים זוג נפרד.

עבודה ראשונה טובה היא דוגמת תרגול קטנה על כותנה בהירה, עם שורה של כל אחד מחמשת התפרים ושניים או שלושה צבעים. כל מחטי הרקמה מרוכזים בקטגוריית מחטי רקמה, ולהתייעצות על מחט ומספריים לעבודה הראשונה אפשר לפנות אלינו דרך צור קשר.