תיקון חור בסוודר ובסריג: דארנינג ביד, מחט צמר וחוט שנמשך

תיקון חור בסוודר עושים ביד, בשיטה שנקראת דארנינג: אורגים מעל החור רשת של חוטים אנכיים ואופקיים, במחט צמר עם חוד קהה ובחוט בעובי ובהרכב דומים לחוט של הסוודר. התיקון מתחיל באזור הבריא שסביב החור, ולא בשוליים שלו, וכך הוא נאחז בסריגה ולא נקרע ממנה. חור קטן בסוודר צמר, בגרב או בצעיף נסגר כך בבית, בלי מכונה, בעזרת כמה כלים בסיסיים. המדריך מסביר איך מזהים את סוג הנזק, מה צריך, איך עובדים שלב אחר שלב, איך מתקנים חוט שנמשך, ומה עושים כשהחור נגרם מעש.

קודם מזהים את סוג הנזק

בגד סרוג בנוי מלולאות שמחוברות זו לזו. לכן נזק קטן מתנהג אחרת מקרע בבד ארוג, ולכל סוג נזק יש תיקון אחר.

חור: חוט נקרע ולולאות נפתחו. אם לא מתקנים, הלולאות ממשיכות להיפרם בכל לבישה וכביסה, והחור גדל. זה המקרה לדארנינג.

אזור דליל: הסריגה עדיין שלמה אבל נשחקה, בדרך כלל במרפקים ובעקבי גרביים. כאן מחזקים לפני שנוצר חור, בתפר שוויצרי (Swiss darning) שעובר מעל הלולאות הקיימות.

חוט שנמשך (snag): לולאה שנתפסה בציפורן, בתכשיט או בוו ונמשכה החוצה. החוט בדרך כלל שלם, ולכן לא גוזרים אותו אלא מחזירים אותו פנימה.

קרע לאורך תפר: כשהחיבור בין שני חלקים נפתח, תופרים מחדש את התפר עצמו. דארנינג מתאים לחורים באמצע הסריגה, רחוק מתפרים.

מה צריך לתיקון חור בסוודר

• מחט צמר עם חוד קהה: החוד הקהה עובר בין הלולאות ולא מפצל את החוט, והקוף הרחב מקבל חוט צמר עבה. מחטי הצמר הקצרות של Prym מגיעות בכרטיס של 6, במידות 5/0 עד 1/0, ונועדו בדיוק לתיקון סריגים, לחיבור חלקים ולהסתרת קצוות. במחטים האלה, ככל שיש יותר אפסים המחט עבה יותר. ההסבר המלא על סימון המידות נמצא במדריך איך מזהים מחטים לתפירה ביד.

• חוט תואם: באותו עובי ובאותו הרכב כמו הסוודר. לפעמים מגיע עם הבגד חוט רזרבי קטן, ולפעמים אפשר לשלוף חוט מתוך שולי תפר פנימי. חוט דק מדי יוצר תיקון רופף, וחוט עבה מדי יוצר בליטה.

• משטח תמיכה: ביצת דארנינג או פטריית דארנינג מחזיקות את הסריגה פרוסה ומתוחה קלות מתחת לחור. ביצה נוחה לבהונות של גרב, ופטרייה למרפקים ולברכיים. כשאין כזו, משתמשים בחפץ קשה ומעוגל, כמו צנצנת קטנה או כדור טניס. בסוודר אפשר גם למתוח את האזור בחישוק רקמה.

• מספריים קטנים: לחיתוך קצוות קרוב לסריגה בלי לפגוע בלולאות. קוצץ חוטים או מספרי רקמה מתאימים לזה.

דארנינג ביד: תיקון חור בסוודר שלב אחר שלב

1. מכינים את האזור. כדי שהתיקון כמעט לא ייראה, עובדים מצד הפנים של הבגד. מניחים את משטח התמיכה מתחת לחור ומיישרים את הסריגה, בלי למתוח אותה מעבר לצורתה הטבעית.

2. תופסים לולאות פתוחות. אם יש לולאות שנפתחו בשולי החור, מעבירים דרכן את החוט בזמן העבודה, כדי שלא ימשיכו להיפרם.

3. מתחילים באזור הבריא. הקו הראשון של התיקון מתחיל כמה לולאות לפני שולי החור, בסריגה השלמה. כך העומס על התיקון מתחלק על סריגה חזקה ולא על השוליים השחוקים.

4. מותחים חוטים אנכיים. עוברים מעל החור בשורות אנכיות צפופות, בכיוון של עמודות הלולאות, ונאחזים בכל צד בסריגה הבריאה. בכל פנייה משאירים לולאה קטנה ורפויה, כדי שהתיקון יוכל להימתח עם הבגד.

5. אורגים חוטים אופקיים. עכשיו עוברים לרוחב: מעל חוט אנכי אחד ומתחתיו בחוט הבא, ובשורה הבאה בסדר הפוך. זו בדיוק האריגה של בד ארוג, והיא יוצרת טלאי צפוף שסוגר את החור.

6. שומרים על מתח אחיד. לא מושכים את החוט חזק. מתח חזק מכווץ את הסריגה סביב התיקון ויוצר גומה. נותנים לחור להיסגר בהדרגה.

7. מסיימים בצד הפנימי. מעבירים את קצה החוט בין הלולאות בצד הפנימי לאורך כמה סנטימטרים, ורק אז חותכים. כך הקצה לא בורח בכביסה.

8. מחזירים צורה. אחרי התיקון מכבסים את הבגד לפי ההוראות שלו, ומייבשים אותו שטוח בצורתו, כדי שהתיקון יתיישב עם הסריגה.

בסריגה עבה ממשיכים לארוג עד שהטלאי מרגיש דומה במגע לסריגה שסביבו. בסריגה דקה עדיף חוט דק יותר ויותר שורות, מאשר חוט עבה בשורות מעטות.

תפר שוויצרי: חיזוק לפני שנוצר חור

במרפקים, בעקבים ובאזור הבהונות הסריגה נשחקת הרבה לפני שהיא נקרעת. בתפר שוויצרי מעבירים חוט חדש בדיוק במסלול של הלולאות הקיימות, לולאה אחרי לולאה, כך שנוצרת שכבה כפולה שנראית כמו הסריגה המקורית. בחוט באותו צבע החיזוק כמעט לא נראה. זה תיקון מהיר יותר מדארנינג, אבל הוא מתאים רק כשהלולאות עדיין שלמות.

תיקון חוט שנמשך בסריג

חוט שנמשך הוא נזק נפוץ בסוודרים עדינים, והטעות הנפוצה בו היא לגזור אותו. חיתוך הלולאה יוצר חור אמיתי. התיקון הנכון מחזיר את עודף החוט לתוך הסריגה:

1. תופסים את הלולאה הבולטת במחט קהה, במסרגה דקה או בקרס קרושה קטן, ומושכים אותה לצד הפנימי של הבגד.

2. מותחים בעדינות את הסריגה לאורך השורה של הלולאה, בשני הכיוונים. עודף החוט מתפזר בין הלולאות השכנות, והקמט באזור נעלם.

3. אם נשארה בצד הפנימי לולאה קטנה, מעבירים קצה אחד שלה דרך הלולאה עצמה ויוצרים קשר קטן, בלי לחתוך.

4. אם החוט נקרע, מושכים את שני הקצוות לצד הפנימי וקושרים כל אחד מהם בנפרד, ואז מסתירים אותם בין הלולאות במחט צמר.

חור מעש: מה עושים לפני התיקון

כשמופיעים כמה חורים קטנים בסוודר צמר שעמד בארון, הסיבה היא לעתים קרובות עש בגדים. את הנזק עושים הזחלים, לא העש הבוגר, והם ניזונים מסיבים מן החי: צמר, משי, מוהר ופרווה, וגם מתערובות של צמר עם סיבים סינתטיים. בגדים שנלבשו ולא נוקו מושכים אותם יותר, בגלל זיעה ושמנים מהעור.

לפני שמתקנים, מוודאים שהבעיה לא תחזור:

• בודקים את שאר הבגדים מסיבים טבעיים באותו ארון.

• מכבסים או מנקים כל בגד לפני שמחזירים אותו לאחסון.

• פריט שאי אפשר לכבס אפשר לסגור בשקית ניילון, להוציא ממנה את האוויר ולהקפיא לכמה ימים. לפי הנחיות הדברה של אוניברסיטת מיסיסיפי, הקפאה של ארבעה עד שבעה ימים הורגת את החרקים, אבל לא מנקה את הבגד.

• לא סומכים על עץ ארז בלבד. לפי אותו מקור, ארון מצופה ארז בדרך כלל לא סגור מספיק כדי להגן.

בגדי צמר ומשי ששומרים לעונה הבאה כדאי לאחסן נקיים בכיסוי בגד נושם. הסבר על אחסון ארוך, כולל עש ולחות, נמצא במדריך אחסון שמלת ערב לטווח ארוך, ועל סידור הארון במדריך כיסויים לבגדים בארון.

טעויות נפוצות בתיקון סריגים

• מחט חדה: מחט תפירה רגילה מפצלת את חוט הצמר, והתיקון נראה פרוע. מחט צמר קהה עוברת בין הסיבים.

• התחלה בשולי החור: השוליים כבר שחוקים, ותיקון שנאחז רק בהם נקרע מהם.

• משיכה חזקה: התיקון מתכווץ ויוצר גומה סביב החור.

• חוט עבה מדי: הטלאי בולט ונוקשה ומרגישים אותו בלבישה.

• המתנה: חור קטן של לולאה אחת נפרם מהר. כדאי לתקן אותו מיד, לפני שהוא גדל.

מתי עדיף לא לתקן בבית

חור גדול בסריגה דקה מאוד, למשל בקשמיר דק, או נזק באזור עם דוגמה מורכבת, דורשים לפעמים סריגה מחדש של הלולאות ביד, וזו עבודה של מתקנת סריגים. גם בסוודר יקר במיוחד כדאי לנסות קודם את השיטה על בגד פחות חשוב.

מחטי צמר, מחטי יד לתיקונים ומשחילים נמצאים בקטגוריית מחטים לתפירה ביד. אם לא ברור איזו מחט מתאימה לחוט שלכם, אפשר להתייעץ איתנו דרך צור קשר.