גלגלת סימון והעתקת גזרה לבד: שיטות סימון וכלים לכל סוג בד
איך מעתיקים גזרה לנייר ולבד בגלגלת סימון, איזו גלגלת מתאימה לכל עבודה, מה סדר השכבות עם נייר העתקה, ואיזו שיטת סימון בוחרים לבד עדין, כהה או סרוג.
גלגלת סימון היא הכלי שמעביר קו ממקום למקום: מגזרה מודפסת לנייר גזרות נקי, מבגד ניסיון מתוקן אל הגזרה, ומגזרת נייר אל הבד. הגלגל מגלגלים לאורך הקו, והשיניים משאירות שורת נקבים או קו מקווקו בשכבה שמתחת. העתקת גזרה לבד בגלגלת היא שיטה מהירה ומדויקת, אבל היא לא מתאימה לכל בד ולא לכל קו. במדריך הזה נסביר איזו גלגלת בוחרים, איך בונים את השכבות עם נייר העתקה, ואיזו שיטת סימון מתאימה כשגלגלת היא הבחירה הלא נכונה.
שלושה סוגי גלגלת סימון, ומה כל אחת עושה
הגלגלות נראות דומות, אבל צורת הגלגל קובעת מה הן עושות.
גלגלת עם שיניים חדות: שיניים דקות ומחודדות שחודרות דרך שכבות נייר ומשאירות שורת נקבים קטנים בשכבה התחתונה. זו הגלגלת של בניית גזרות: מעתיקים גזרה מנייר לנייר, מעבירים תיקונים מטואל לגזרה, מזיזים פנסים. היא עובדת גם עם נייר העתקה על בד, בלחץ מתון. הגלגלת עם השיניים החדות באתר בנויה עם זרוע מתכת מעוקלת שמרחיקה את היד מהקו, וידית עץ שמתעבה במרכז לעבודה לאורך קווים ארוכים.
גלגלת משוננת (שיניים קהות): שיניים רחבות שלא חודרות את הנייר, אלא לוחצות אותו אל הבד. היא נועדה לעבודה עם נייר העתקה לתפירה: הלחץ מעביר צבע מהנייר לבד, ומתקבל קו מקווקו. מתאימה לרוב הבדים הארוגים בעובי בינוני.
גלגלת חלקה: גלגל בלי שיניים, שמשאיר קו רציף דרך נייר העתקה ולא פוגע בבד. מתאימה לבדים עדינים, אבל בבדים עבים או שעירים הצבע לא תמיד עובר דרכה, ושם חוזרים לגלגלת משוננת.
במדריכים מקצועיים מציינים גם גלגלת כפולה, עם שני גלגלים במרחק קבוע, שמסמנת קו תפר ותוספת תפר בבת אחת. היא כלי לבוני גזרות, ופחות רלוונטית למי שתופרת מגזרות מוכנות.
איך מעתיקים גזרה לנייר בלי לגזור את המקור
זה השימוש הנפוץ ביותר בגלגלת חדה, והוא חוסך את הגזרה המודפסת לשימוש חוזר.
מניחים על השולחן משטח חיתוך או קרטון עבה. השיניים חודרות דרך השכבות ויכולות לשרוט שולחן עץ, ועל משטח קשה מדי קצותיהן נשברות.
מניחים נייר גזרות נקי, ומעליו את הגזרה המקורית. כך הנקבים נשארים בעותק, והמקור ננקב רק פעם אחת.
מקבעים את השכבות. משקולות לגזרות עדיפות על סיכות, כי הן לא מעוותות את הנייר ולא משאירות חורים.
מגלגלים לאורך קווי התפר, הפנסים, קו המכפלה וסימני ההתאמה. בקווים ישרים מגלגלים לאורך סרגל, בקימורים מאטים ומסובבים את כף היד ולא את הנייר.
פינות ונקודות התאמה מסמנים בשלושה קווים קצרים שנפגשים, עם שן אחת בדיוק על הנקודה.
מרימים את הגזרה, ומחברים את הנקבים בעיפרון. ישרים עם סרגל, עקומות עם סרגל עקומה. הנקבים הם קו מנחה, לא הקו הסופי.
לחץ חזק מדי קורע את הנייר ומשאיר קו מרוסק. לחץ מתון ואחיד מספיק. איזה סרגל מתאים ליישור כל סוג של קו מוסבר במדריך לסרגלי הגזרנות.
העתקת גזרה לבד עם נייר העתקה
על בד הגלגלת לא עובדת לבד. היא זקוקה לנייר העתקה לתפירה, נייר עם צד צבעוני שמעביר צבע בלחיצה. חשוב להשתמש בנייר שמיועד לבד, שסימוניו יוצאים בכביסה, ולא בנייר פחם משרדי שמשאיר כתמים קבועים.
סדר השכבות: הבד מונח כשצדו השמאלי (הפנימי) פונה כלפי מעלה, עליו נייר ההעתקה כשהצד הצבעוני פונה אל הבד, ומעליו הגזרה. כשגוזרים שתי שכבות בד יחד, מקפלים את נייר ההעתקה לשניים כשהצד הצבעוני כלפי חוץ, מכניסים אותו בין שתי שכבות הבד, ומגלגלים פעם אחת מלמעלה. כך שני הצדדים מסומנים בבת אחת, שניהם בצד השמאלי של הבד.
מה מסמנים: רק קווים פנימיים: פנסים, קו תפר, מיקום כיסים, לולאות כפתורים, קווי קיפול וסימני התאמה. קווי החיתוך החיצוניים נגזרים ולא צריכים סימון.
צבע הנייר: בוחרים את הצבע הבהיר ביותר שעדיין נראה על הבד. צבע כהה מדי על בד בהיר עלול להישאר גלוי גם אחרי כביסה.
בדיקה לפני העבודה: תמיד על פיסת בד מאותו גליל. בודקים שהקו נראה, שהוא לא עובר לצד הימני של הבד, ושהוא יוצא בכביסה או בגיהוץ, לפי הנייר.
מתי לא משתמשים בגלגלת סימון
יש בדים שבהם גלגלת היא טעות, גם עם נייר העתקה.
בדים עדינים ושקופים כמו שיפון, אורגנזה ומשי דק: השיניים משאירות נקבים גלויים, והצבע עלול לעבור לצד הימני.
בדים שעירים ומרקמיים כמו קטיפה, פליז ובוקלה: הנקבים נבלעים בשיער ולא נראים.
בדים סרוגים ונמתחים: הגלגלת מותחת את הבד בזמן הגלגול והקו יוצא עקום.
עור ובדים מצופים: הנקבים קבועים.
במקרים האלה עוברים לאחת השיטות הבאות. גם בבדים שמתאימים לגלגלת, בודקים קודם בפינה של פיסת בד שהנקבים לא נשארים גלויים אחרי גיהוץ קל.
שיטת סימון לכל סוג בד
גיר חייטים: משולש גיר קשיח או גיר בעיפרון. מהיר, זמין בכמה צבעים, ומוסר בניעור או במברשת. מתאים לרוב הבדים הארוגים ולבדי צמר. החיסרון: הקו נמחק תוך כדי עבודה ארוכה, ולכן מסמנים קרוב לזמן התפירה. יש גיר על בסיס שעווה שמתאים לצמר ומוסר בגיהוץ, ואסור להשתמש בו על בדים סינתטיים שסופגים את השעווה.
גלגל גיר: מכל קטן עם אבקת גיר וגלגל שמפזר קו דק ואחיד. נוח לקווים ארוכים ולקו מכפלה, ופחות מדויק לנקודות.
עט נמחק במים ועט נעלם באוויר: נותנים קו דק ומדויק, מתאימים לבדי כותנה בהירים. עט שנעלם באוויר מתאים לעבודה שנגמרת באותו יום. חובה לבדוק על פיסת בד: יש דיו שחום המגהץ מקבע לצמיתות, ולכן לא מגהצים על סימון שלא נבדק.
סבון יבש: פיסת סבון רגיל דקה מסמנת קו בהיר על בדים כהים ויוצאת בכביסה. שיטה ישנה של חייטים שעובדת עד היום, בתנאי שבודקים שהסבון לא משאיר כתם שומני על הבד.
סימני חייטים בחוט (tailor's tacks): תכים רפויים בחוט בצבע מנוגד דרך הגזרה ושתי שכבות הבד, שגוזרים ביניהן. השיטה האיטית ביותר, אבל היחידה שלא משאירה שום סימן קבוע, ולכן היא הבחירה לבדים עדינים, לקטיפה ולבדי ערב יקרים. כדאי להשתמש בחוט שונה לכל סוג סימן: צבע אחד לפנסים, צבע אחר לנקודות התאמה.
סיכות וקטיעות קטנות: נקודות התאמה בשולי הגזרה מסמנים בחתך קטן של כמה מילימטרים לתוך תוספת התפר. פנסים אפשר לסמן בסיכה דרך הנקודה ולהעביר קו גיר קטן בשני צדי הבד. סיכות ראש פנינה בצבעים שונים עוזרות להבדיל בין סוגי הסימנים, ועל ההבדלים בין הסיכות אפשר לקרוא במדריך סוגי הסיכות.
דבק גזרה (style tape): לא לסימון על הבד הסופי, אלא לסימון קווי עיצוב על בובת דיגום ועל טואל. דבק הגזרה באתר מגיע בגליל בצבע לבחירה, ומתאים למי שעובדת מהבובה אל הגזרה ואחר כך מעתיקה את הקווים בגלגלת.
שלוש טעויות שחוזרות על עצמן
סימון בצד הימני של הבד. כל סימון, בכל שיטה, נעשה בצד השמאלי. אם חייבים קו בצד הימני, למשל קו כיס, מעבירים אותו בתכי הכלבה בחוט.
סימון מוקדם מדי. גיר ועט נעלם דוהים. מסמנים את החלק שתופרים היום.
שכחת סימני ההתאמה. מעתיקים את קו התפר ושוכחים את הפנסים ונקודות החיבור של השרוול. לפני שמרימים את הגזרה עוברים על רשימת הסימנים.
כל כלי הסימון, המשקולות והסרגלים נמצאים בקטגוריית כלי סימון לבד וגזרות ובקטגוריות השכנות. מי שרוצה להרגיש את הגלגלת ביד לפני הקנייה מוזמנת לאולם התצוגה בכפר גלעדי 15 בתל אביב, ולשאלות אפשר לפנות דרך עמוד צור קשר.
Questions fréquentes
Quelle est la différence entre une poulie de marquage avec des dents acérées et une poulie dentelée ?
Une poulie aux dents acérées pénètre à travers des couches de papier et laisse des trous, c’est donc l’outil pour réaliser des découpes et copier du papier à papier. Un rouleau dentelé, avec des dents émoussées, ne pénètre pas le papier mais le presse dans le tissu à travers du papier à copier et laisse une ligne pointillée dans la peinture. Pour un tissu d’épaisseur moyenne, on choisit le dentelé, pour le papier on choisit le tranchant.
Puis-je utiliser un rouleau de marquage directement sur une toile sans papier à copier ?
En général, non. Sans papier à copier, la poulie ne laisse que de minuscules trous qui disparaissent dans la plupart des tissus tissés. Sur le tissu, travaillez avec du papier à copier pour coudre entre la découpe et le tissu, ou choisissez une autre méthode de marquage comme des marques de craie ou de fil.
Comment organisez-vous les calques lorsque vous copiez un montage vous-même ?
Le tissu est placé avec le côté gauche vers le haut, le papier de copie dessus, le côté coloré face à la toile, et au-dessus la découpe. Lors de la coupe de deux couches de tissu, pliez le papier de copie avec la peinture tournée vers l’extérieur, insérez-le entre les couches et roulez-le une fois depuis le dessus.
Est-ce que le papier à coudre se détache à la lave ?
Le papier à copier destiné au feutre est conçu pour être retiré au lavage ou au repassage, selon le type. Le papier fusain de bureau n’est pas destiné au feutre et peut laisser une tache permanente. Dans tous les cas, vérifiez un morceau de tissu provenant du même rouleau avant de marquer les vraies pièces.
Quelle couleur de papier pour copier choisis-tu ?
La couleur la plus claire encore visible sur le tissu. La couleur foncée sur un tissu clair peut rester visible après lavage. Pour les tissus foncés, le papier blanc ou jaune convient, et pour les tissus clairs, le papier clair.
